בחנוכה שנת 1932 הגיעו הראשונים למקימי הישוב החדש. על גבעה בלב בקעת אונו הקימו את הצריף הראשון בו התגוררו.
חמשת הראשונים היו אלו אשר החלו דרכם במושב "חרות" אשר עלה על הקרקע במסגרת "התיישבות האלף" (התכנית ליישב 1000 משפחות באזור שבין חדרה לגדרה). עקב מחסור ביחידות משק נאלצו החמישה לאתר מיקום חדש. היו אלה: צ'רנוצקי, הלפרין פרידה ושלום, ליברמן אליעזר, ליפובצקי מוניה ופבזנר.
חיים אברמסון
...חברי "מעש" הקימו משתלת הדרים בכפר סבא, סימן שעיקר כוונתם של המייסדים היה משק מבוסס על מטעים. המשתלה הכניסה אותם בהפסדים, אבל שמשה מעין גוף שריכז סביבו את חברי הארגון. באותו זמן ניהלו מו"מ עם הסרסור לקרקעות - מנחם מרגלית, איש תל-אביב שרכש אדמות בשביל הקרן הקיימת. כאשר הסתיימה הרכישה חפרו באר בשיפולי השטח, הניחו רשת צינורות מרכזית והגרילו את השטח שהיה מיועד לבנייה לפי תכנית האדריכל קויפמן.
כשנבנו הבתים הראשונים הוחלט על יום העלייה - 3.1.1933
אולם זאת לדעת - התלם הראשון באדמת הכפר נחרש כבר ב- 26.12.32. בצעה את זאת קבוצה של חמישה מעפילים שלקחו את העניין ברצינות, הם העלו אתם חומר לצריף שהקימו במעלה הגבעה בה מרוכזים היום מוסדות הכפר. וכאן סיפור מעשה קטן: "היה זה ביום חורף קר ויפה, אבל, יום קודם לכן ירדו גשמים מרובים והנחל שהם היו צריכים לעבור בו ולהעלות את החומר לצריף, היה מלא מי גשמים. מה עשו? הורידו את כל החומרים ליד שפת הנחל, מצאו מקום רדוד והעבירו את הלוחות ואת הקרשים על שכמיהם אל מעלה הגבעה. אותו יום עוד הספיקו להקים את שלדו של הצריף, אבל את הגג קירו רק עד מחציתו. בלילה פרצה סופה שאיימה למוטט את הצריף, קמו ותמכו בגופם את הקירות עד שהסערה שקטה. למחרת גמרו את קרוי הגג והתחילו את החריש הראשון באדמת הכפר"...
ממשיך ומתאר ח. אברמסון:
...אנו עומדים בחודש פברואר 1933, כלומר בחודש השני לאחר עליית הראשונים לכפר, ועם קצת דמיון מתקבלת תמונה הממחישה לפנינו את מצב העניינים במקום באותם ימים היוליים-ראשוניים: האנשים חשו בדידות, הם היו עוד מעטים, בס"ה 22 משפחות, הגישה לכפר אינה נוחה, כבישים טרם נסללו והתחבורה טרם סודרה. הרוצה להגיע לכפר יש לו ברירה - או לבוסס בחול או לשקוע בבוץ. מסביב מחנות בדואים וכפרים ערבים עוינים. רק מזרחה לכפר הולך ומוקם ישוב הגובל אתו - תל-ליטוינסקי, והוא בתחילתו וכקילומטר מהכפר - מרכז בעלי מלאכה. 7 קילומטר לכביש פ"ת-תל אביב, הישובים העירוניים הקרובים ביותר - בני ברק ורמת גן ובמרחק של 12 קילומטר - תל אביב. באסיפת החברים במקום נשמעה הקריאה - עלו! קשה לנו לחיות בבדידות הזו המקיפה אותנו...
...הסעיף העיקרי העומד על הפרק באותה אסיפה הוא - פרצלציה של השטח המיועד לנטיעות. לפי התכנית זהו השטח שמעבר לוואדי, בצפונו של הישוב. הוא אמנם יינתן כעבור שנה לחברי "ברנר" לבנות עליו את בתיהם, אבל באותו זמן היה מקובל על חברי "מעש", שכבר ישבו במקום שהם יתנו לחברי "ברנר" את השטח הדרומי למען יהיו "חומה ומגן" לכפר, כי משמה תפתח הרעה ומשמה צפויה הסכנה... משמה מאיימים הכפרים הערביים. תאוריה זו נפרשה לפני חברי "ברנר" בשעת הפגישה המשותפת שלהם במרכז החקלאי, לפני חתימת ההסכם ביניהם על איחוד. כמובן שחברי "ברנר" לא קבלו תיאוריה זו והם טענו שהם מצטרפים ל"מעש" כדי לבנות יחד כפר במקום הזה כחברים שווי זכויות וחובות ולא כדי שישמשו "חומת מגן". אם יצטרכו להגן, הם יגנו יחד על הכפר כולו. הם דרשו וקבלו את השטח שעליו הם יושבים כיום, אחרי שהמרכז החקלאי הסכים לדעתם.
(מתוך מאמרים בעיתון "דבר" מאת י. אבי עמוס)
כפר אז"ר - אי חקלאי
30.4.54
...חלוצים, בני העלייה השנייה והשלישית, כובשי אדמה, מייבשי ביצות, סוללי כבישים ופועלי בניין שהשתייכו לארגוני ההתיישבות, לארגון "ברנר" קבוצת "מעש" חברו יחד להקים כפר עברי סמוך לתל-אביב. בחסכונותיהם הדליםרכשו 9000 דונם אדמה והעבירוה לבעלות הקהק"ל. ללא ציוד וללא תקציב, עלו על הקרקע.
החלו שנות לבטים ויסורים של בנין משק מהכנסות עבודה שכירה, מהלוואות בריבית קצוצה, עול מיסים כבד, עבודה ביום ושמירה בלילה, חיי דלות, צימצום והתנזרות...
כפר אז"ר בן כ"ה
6.7.58
...בסוף שנת 1932 עלו ראשוני "מעש" על השטח, קדמו אותם חולות נודדים, קוצים ודרדרים, שממה,לא הרחק מהם עדרי גמלים, באופק - אהלי קדר ובחלל האויר - איבה ומזימה.
בכוחות עצמיים התחילו לחפור באר, להתקיו את רשת המים ולהקים את משקם. הצריף הראשון הוקם בהלוואה של קופת מלווה בכפר סבא, בנק הפועלים בתל-אביב נתן הלוואה לקניית זרעים וא. פבזנר, מראשוני "מעש" מעיר: "אנשי הבנקים התלוצצו על חשבוננו - 'למה נקרא ארגונכם אירגון "מעש"? שראשי התיבות שלו - משק על שטרות"...
חמשת הרווקים שעלו ראשונים