משפחת מזור - שלמה ודורה | משק 50

שלמה מזור נולד בשנת 1900 באוקראינה. כעבור כמה שנים עברה משפחתו לחצי האי קרים ופתחה מפעל לדגים. המפעל היה בעיירה קרש. כשהיה שלמה מגיע למפעל הוא היה פוגש את דורה לבית קמינסקי שהיתה גרה סמוך עיירה קרש. בשנת 1919 רצה הצבא הרוסי לגייס את שלמה, כדי להחלץ מהגיוס עבר שלמה בעזרת חברים לרומניה, לעיירה גלץ ושם הצטרף לתנועת "החלוץ". לאחר הכשרה של שנה בגלץ עלתה הקבוצה לארץ. שלמה הגיע לנמל יפו ומצא מקום מגורים בתל-אביב, שם פגש את את אסתר ויעקב זיסקין שעלו לארץ לפניו ושאותם הכיר מתנועת החלוץ . בביתם של אסתר ויעקב פגש שלמה את דורה קמינסקי, המכרה הותיקה מגלץ שאף היא עלתה לארץ בגפה. מאותו רגע שנפגשו השניים פרחה ביניהם האהבה ולאחר מספר חודשים הם באו בברית הנישואים. שלמה מצא את פרנסתו בהובלת חול זיפזיף מחוף הים אל אתרי הבנייה ברחבי העיר העברית הראשונה, על גב אורחות גמלים. חול הזיפזיף היה חומר גלם חשוב במלאכת הבניין. את תערובת החול, המלט והמים יצקו לתבניות לצורך הכנת הבלוקים וכן שימש החול להכנת הבטון ליסודות ולשלד, טיט להדבקת הבלוקים וטיח לציפי הבניין. לאחר זמן מה, ביחד עם חבריו - שריבקר, פולקובסקי וחברים נוספים הקימו את קאופרטיב "הגמל" שהסב את שמו בהמשך ל"מכורה" שאת הגמלים החליף ציוד מכני. לארגון מכורה הצטרפו חברי קיבוץ פלמחים שכריית הזיפזיף עברה לאיזור חוף הים שבקרבת הקיבוץ. בשנת 1932 משפחות מזור, שריבקר ופולקובסקי הצטרפו לאירגון "מעש" ויסדו את מושב כפר אז"ר. לשלמה ודורה נולדו עקיבא ושולמית. בנוסף לעבודתו כחבר קואפרטיב ניהל שלמה משק חקלאי בחצר הבית . המשק המעורב כלל לול, ברווזייה, דיר עיזים וגן פורח של מיני פרחים: דליות, טגסטות, אסטרות, שושנים, כרבולת התרנגולת, וצילוזה, כל זה בנוסף לעצי הדר וירקות. לאחר מותו של האב שלמה בשנת 1943, נכנס בנו עקיבא לעסקי הזיפזיף והצטרף לאירגון מכורה.