היסטוריה וגיאוגרפיה 

 

הפעילות הכלכלית המשקית 
התלם הראשון באדמת הכפר, בסוף חודש דצמבר 1932 קבע לדורות את תאריך עליית הראשונים על הקרקע. מאז מציינים חברי הכפר כל עשור את העלייה על הקרקע ותחילתה של הפעילות המשקית.

בשנים הראשונות גודל חלקת האדמה אשר עמדה לרשות כל נחלה היה 12 דונם. כ-4 דונם לחלקת המגורים ומבני המשק ו-8 דונם חלקה נוספת לגידול ירקות, מטע או גידולי מספוא.

בין גידולי גן הירק היה גידול תות השדה מהראשונים בענפי המשק בישוב החדש וזכה במהירה לשבחים ולפרסים.

 

 

 

חלקת תות שדה במשק זלינגר,

לוחות הזכוכית נועדו להגנה על הפרי מפני פגיעות מזג האויר

 

 

משק החי היה הבא בענפי המשק. לולים נבנו בחצרות והכפר התמלא ציוצי אפרוחים, קרקורי תרנגולות וניחוח לשלשת. ב"בתי האימון" נקלטו האפרוחים עד לשלב שפלומתם הלבינה, נעשו לפרגיות, הועברו ללולים הגדולים למלא את יעודם כספקיות ביצים ועד שסיימו בסיר מרק העוף בערב שבת.

בתחילת כניסתו של ענף הלול לנחלות היו הלולים בנויים מסגרות עץ מחופות בפח מגלוון ואת הגג כיסו לוחות אזבסט. העופות חיו על גבי רשת מוגבהת כמטר מעל האדמה שתחתה היתה נערמת הלשלשת. לימים, החלו החברים לאכסן את התרנגולות בכלובים עשויים רשת, עובדה שהקלה מאוד על תהליך איסוף הביצים, הקטינה את הסכנות שנשקפו לחיי העופות מנמיות ומחברותיהן המנקרות אך איכות חייהן ירדה בשהותן בתוך כלוב קטן וצפוף שלא איפשר תנועה חופשית.

 

 

 ניצה ליברמן (לנדאו) בחצר העופות

  

 

מתיתיהו ליפסון מפזר תערובת באבוסים לאורך תאי ההטלה.

 

למשק החי בכפר נוסף ענף הרפת. הוקמו רפתות עם חצר לצדם עם שוקת בטון, הותקנו אבוסים ותעלת בטון חצתה את הרפת לאורכה לאיסוף והרחקת הפרשת הפרות. הפרות הגיעו והחברים למדו אט אט את תורת החליבה והטיפול בפרות, בעגלות ובעגלים. מעגל העבודה התרחב, גידולי המספוא החליפו את גידולי גן הירק. תלתן, פנסלריה, שיבולת שועל הוריקו את החלקות סביב הכפר ועגלות רתומות לפרדים הובילו את הירק אל האיבוסים.

 

ברוך 

ברוך רטיג עוסק בנקיון הרפת לקראת החליבה

 

 לצורך איסוף תוצרת החלב, בדיקת איכותו והחסנתו, במרכז הכפר, בסמוך למחסן ההספקה, הוקמה המחלבה.

המבנה כלל רמפה לקליטת כדי החלב המגיעים בעגלות, חדר בו עמדה צנטרפוגה שאפשרה לבצע בדיקת איכות החלב, "ספרטור" שהפריד את החלב למרכיביו וחדר קירור בו הוחסנו הכדים לקראת העברתם ל"תנובה". 

 

מגדל המים אשר ניצב על הגבעה והבאר שנחפרה במורדותיה הצפוניים היו המתקנים המתחייבים כדי שאפשר יהייה להתחיל ולקיים פעילות משקית.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  איסוף תות השדה

בחלקה של פבזנר

 

 

יהודה זהבי עם תוצרת הלול

 

 

המספוא בדרך לרפת

 

 

מרים שפירא בחברת ישראל בעלה בשעת חליבה

 

מבנה המחלבה בבנייה

 

 

 

קטע מעיתון "דבר"

מאת י. גלילי -3.3.1941

יום רביעי 22 נובמבר 2017


Powered by Artvision | Truppo Websites